בינת יישום מערכות בע"מ נ' אליפור את גוסטב בע"מ

פסק דין

כללי

1.ראשיתו של הליך זה בתביעה בסדר דין מקוצר, להשבת סך של 43,130 ₪ בגין ערבות בנקאית שחילטה הנתבעת לתובעת; ערבות אשר ניתנה בשלהי פרוייקט שנבנה עבור משטרת ישראל ואשר בו שימשה הנתבעת כקבלן משנה לביצוע עבודות חשמל.

בהחלטתו מיום 1 מרץ 2010 קבע כב' השופט דלוגין כי יש ליתן למבקשת (הנתבעת בענייננו) רשות להתגונן בכפוף להפקדת מלוא סכום התביעה בקופת בית המשפט וזאת בשתי טענות: האחת, טענה בדבר איחור בלוחות הזמנים במסירת המערכת אשר הזמינה הנתבעת מאת התובעת והטענה הנוספת בגינה ניתנה רשות להגן היא בדבר חתימת "הסכם הבקרים" באילוץ. יצוין כי הטענה בדבר נזקי מוניטין בסכום של 500,000 ₪ נדחתה ולא ניתנה בגינה רשות להגן. לאור סכום התביעה התנהל ההליך במסלול דיון מהיר בהתאם להוראות פרק ט"ז 1 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984.

2.ביום 6.1.2011 התנהלה ישיבת הוכחות (ככל שלא יצויין אחרת ההפניות הן לפרוטוקול דיון זה). מטעם התובעת העיד מר שמואל שטרן; מטעם הנתבעת העידו מנהל הנתבעת מר אביאל אליאפור, ומנהל פרויקטים מטעם הנתבעת מר יאסר מטר. כן זומנו לעדות על ידי הנתבעת מר אדריאן קליין מטעם חברת הפיקוח ומר ניצן לוי מטעם חברת קים לוסטיגמן.

למען שלמות התמונה, והגם שאין לענין זה השלכה ישירה לענייננו, יצויין כי בין הנתבעת לבין חברת קים לוסטיגמן, חברת הפיקוח וחברת קרן שלם בע"מ מתנהל הליך בבית משפט השלום בירושלים בגין אותו הפרויקט. בהחלטת כב' נשיאת בית המשפט העליון מיום 20.7.2010 הוחלט שלא לאחד הדיונים.

3.עוד יצויין כי, בסיכומיה מבקשת הנתבעת למחוק חלקים מסיכומי התובעת. לא מצאתי לנכון ליתן החלטה נפרדת ומנומקת בבקשה זו משעה שפסק דיני לא נדרש לחלקים האמורים בסיכומי התובעת ממילא.

תמצית טענות התובעת

4.(א) ביום 21.1.2007 הזמינה הנתבעת מהתובעת מערכת מתח נמוך עבור פרויקט של משטרת ישראל בו שימשה הנתבעת כקבלן משנה (נספח א' לכתב התביעה; להלן: "ההסכם הראשון"). במסגרת ההסכם הראשון התחייבה הנתבעת לשלם לתובעת את התמורה החוזית על פי חשבונות חלקיים מאושרים בתנאים של שוטף +75 יום מאישור הפיקוח על הביצוע. עד לסוף שנת 2007 גבתה התובעת מן הנתבעת את מרבית חובה למעט יתרה בסך 41,550 ₪ בצירוף מע"מ. משדרשה התובעת מן הנתבעת את תשלום היתרה החוזית סרבה זו בטענה כי התובעת עלולה לנטוש את האתר לפני סיום כל העבודות. לאור זאת נתנה התובעת לנתבעת, לפנים משורת הדין והחוזה, ערבות בנקאית, כערבות ביצוע לתקופה של שלושה חודשים אשר תבוטל מיידית עם מסירת המערכת. התנאים האמורים הועלו על הכתב במסגרת מכתב התובעת מיום 13.2.2008. בתאריך 17.2.2008 הפקידה התובעת ערבות בנקאית וזו הוארכה מעת לעת. ביום 30.4.2008 שילמה הנתבעת את יתרת התמורה החוזית.

(ב) ביום 6.7.2008 נמסרה המערכת למשטרת ישראל לשביעות רצונה, בסייג של קבלת מערכת מחשב נוספת אשר לא היתה באחריות התובעת.

(ג) בסמוך למסירת המערכת הסתבר כי 20 בקרי חסכון שכבר סופקו על ידי התובעת נשרפו, וזאת לטענת התובעת מסיבות הקשורות בנתבעת. הנתבעת, אשר ידעה בשעתו כי האחריות לשריפת הבקרים היתה שלה, הסכימה לשאת בתשלום 20 בקרים חדשים בסך 20,400 ₪ במסגרת הזמנה מיום 9.7.2008 (וראו נספח ו' לתביעה; להלן: ה"הסכם השני" או "הסכם הבקרים").

(ד) בתאריך 28.7.2008 חילטה הנתבעת בצעד שרירותי הנגוע בחוסר תום לב קיצוני את הערבות הבנקאית; חילוט הערבות נעשה כשלא היתה לנתבעת כל עילה לכך.

(ה) התובעת טענה כי הנתבעת התחמקה מחובתה לשלם את התמורה החוזית במסגרת ההסכם השני נגדו טענה הנתבעת כי נכרת בכפייה. סופו של יום התמורה בגין ההסכם השני שולמה על ידי הקבלן הראשי - קים לוסטיגמן ייזום ובניה בע"מ (להלן: "קים לוסטיגמן") אשר הודיע כי בכוונתו לקזז סכום זה מהנתבעת.

(ו) בגדרי התביעה התובעת דורשת השבת סכום הערבות הבנקאית בסך 43,130 ₪ אשר חולטה שלא כדין.

תמצית טענות הנתבעת

5.(א) הנתבעת התקשרה עם חברת קים לוסטיגמן בהסכם פאושלי לביצוע עבודות חשמל בפרוייקט של משטרת ישראל, בו שימשה הנתבעת כקבלן משנה של חברת קים לוסטיגמן. לצורך ביצוע עבודות המתח הנמוך חייבה חברת הפיקוח של הפרוייקט, חברת פלד קליין הנדסה אזרחית בע"מ (להלן: "הפיקוח") לשכור את שירותיה של התובעת כקבלן משנה וזאת חרף רצונה של הנתבעת להתקשר עם חברה אחרת כקבלן משנה.

(ב) מן הרגע הראשון לא עמדה התובעת בהתחייבויותיה וביצעה עבודה חובבנית ולא מקצועית. ביום 2.7.2007 כתב מנהל הנתבעת מכתב התראה לפני סילוק יד לתובעת. הנתבעת מפנה בגדרי בקשת הרשות להתגונן מטעמה לשורת מכתבים אשר הופנו מאת הקבלן הראשי אל הנתבעת בקשר עם התנהלות התובעת בפרויקט. ביום 1.8.2007 כתבה הנתבעת לתובעת כי עליה להשלים את העבודות עד ליום 6.8.2007.

(ג) בשלב מסוים, כשביקשה התובעת לקבל תשלומים על חשבון התמורה החוזית המגיעה לה, סרבה הנתבעת לאור העובדה כי בשל התנהלות התובעת נשלל שכרה של הנתבעת מידי הקבלן הראשי, ובשל חששה של הנתבעת כי התובעת לא תעמוד בהתחייבויותיה כלפי הנתבעת או כלפי המזמין. בנסיבות אלו ועל רקע התנהלותה הכוללת של התובעת בפרויקט, סוכם כי התובעת תמציא לנתבעת ערבות ביצוע אשר תבטיח את ביצוע העבודה על ידי התובעת. הנתבעת מציינת כי הערבות הוארכה מעת לעת.

(ד) ביום 6.5.2008 כתבה הנתבעת לתובעת כי אי סיום העבודות על ידה גורם לה לנזקים כבדים.

לאור כל האמור לעיל ומשלא עמדה התובעת בהתחייבויותיה חילטה הנתבעת את הערבות הבנקאית.